היקף ההגבלה של הוצאות על ארוחות לאור התיקון לסעיף 32(1) לפקודה; הכרה בהוצאות המשכנתא לצורכי מס – בשורה לעצמאיים,15.08.11
|
|
 מבזק ללקוחות ועמיתי זיו שרון ושות' עורכי דין מס' 14 15.8.2011
היקף ההגבלה של הוצאות על ארוחות לאור התיקון לסעיף 32(1) לפקודה
מאת: זיו שרון עו"ד; משרד זיו שרון ושות' עורכי דין
נושא זה עולה מחדש לדיון, לאור פסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת ענת ארז, תיקון סעיף 32(1) לפקודה והכללת איסור לכאורה מפורש בניכוי הוצאות אש"ל, ולאור ראיון עם רו"ח עופר מנירב, אשר לפי דבריו, לאור ההגדרה החדשה להוצאות אש"ל כ-"הוצאות אשר הוציא יחיד בשל ארוחותיו", אזי לא קיימת הגבלה על ארוחות שמוציא יחיד עבור אחרים, לדוגמה: ארוחות של לקוחות וספקים.
לטעמנו, דברי מנירב נכונים אך הם אינם רחבים דיים. הסעיף בנוי כסעיף של כלל ופרט, הכולל מבחן מהותי כללי, ודוגמאות שאש"ל הינה רק אחת מהן. כבר לפי הדוגמאות ברור שהוצאה זו איננה הוצאה פרטית, כיוון שאחרת למה נמנו בדוגמאות בנוסף גם "הוצאות פרטיות". לטעמנו, הפרשנות של הוראות סעיף 32(1) לפקודה, הנובעת הן ממבנה הסעיף, כמו גם מתכלית החקיקה ומהשארת תקנות אש"ל חו"ל על כנן חרף התיקון, הינה כי במסגרת התיקון הוספה חזקה בלבד ולא איסור מוחלט בסעיף 32(1) לפקודה, כאשר המבחן המהותי להכרה בהוצאה הינו מבחן האינצידנטליות, הקבוע ברישת הסעיף. דהיינו, ככל שהוצאה הוצאה בנסיבות של כריכה מספקת בתהליך ייצור ההכנסה, די בכך כדי לאפשר ניכויה מבלי התחשבות בסיפא של הסעיף, ואך צריך מידה רבה יותר של שכנוע וראיות ביחס לארוחות כאלמנט עסקי מותר בניכוי. לא זו בלבד, אם ישולבו תכלית ומלל בהגדרת הוצאות אלו נגיע למסקנה רחבה מאשר מסקנת מנירב, כאמור לעיל, המתירה בארוחת ספק-לקוח רק את הוצאות הצד שאיננו הנישום, ככל שהנישום שילם עליהן. לטעמנו, התיאור בהגדרה בא למנוע מצב בו יחיד הולך בעצמו למקום הסמוך למקום עבודתו על מנת לסעוד את ארוחתו, שאז לית מאן דפליג כי המדובר בהוצאה פרטית. לעומת זאת, כאשר יחיד עורך פגישה עסקית עם ספק, לקוח או שותף במסעדה, הקשר הדברים הינו עסקי כמקובל בעולם העסקי, והוצאות הארוחה תהייינה מותרות בשל שניהם, הן בשל האינצידנטליות וההכללה למעשה בהוצאות שבסעיף 17, והן בשל הצמצום בו יש לפרש הוראות אוסרות. דהיינו, לטעמנו בשל השימוש בלשון יחיד, האיסור הינו על התרת הוצאות ליחיד כאשר הוא אוכל לבד את ארוחותיו, אך אין בכך לאסור גם את התרת הוצאותיו שלו במסגרת ארוחה עסקית משותפת עם אחר, ככל שאכן מדובר בארוחה עסקית.
הכרה בהוצאות המשכנתא לצורכי מס – בשורה לעצמאיים
מאת: זיו שרון עו"ד ;משרד זיו שרון ושות' עורכי דין
פרשנות חדשה שניזומה על ידי משרדנו בשיתוף עם רו"ח גידי בר-זכאי ובתמיכת לה"ב (לשכת ארגוני העסקים והעצמאיים), גורסת כי באפשרותם של בעלי עסקים ועצמאים לנכות מרווחי העסק לצורכי מס את הוצאות המימון שהוציאו על תשלום משכנתא פרטית.
הדברים אמורים מקום בו עצמאי בעל עסק הקים/רכש עסק בהשקעת הון עצמי או השקיע לאורך השנים את הרווחים שצבר תוך ששילם עליהם מס כהון חוזר שנועד לצמיחת העסק ופיתוחו, כאשר במקביל רכש דירת מגורים באמצעות משכנתא, תוך תשלום הוצאות מימון משמעותיות מידי חודש בחודשו. באותה מידה יכלו אותם עצמאים להשקיע את הונם בדירת המגורים ולקחת הלוואה למימון פעילותם העסקית, אשר הוצאות המימון בגינה מותרות בניכוי לכולי עלמא. בפועל הועדפה משכנתא על דירת המגורים, שכן היא זולה משמעותית ואף ניתנת לטווח ארוך יותר. הוצאות מימון המשכנתא עומדות לעמדתנו במבחן "הקשר העקיף" שעוצב בפסיקה לגבי ניכוי הוצאות מימון בכלל ועל כן יש להתירן בניכוי מן ההכנסה העסקית תוך שמירה על עקרון השקילות כלכלית אשר כבר אומץ זה מכבר על ידי בית המשפט העליון (ראה למשל ע"א 8131/06 אלישע בע"מ נ' פקיד השומה חיפה) והמונע החלפה לא רצויה של מקורות ושימושים המונעת משיקולי מס בלבד. |
|---|
יצירת קשר
צירוף לניוזלטר