צעדים שיש לשקול את ביצועם לפני כניסתו לתוקף של חוק ההסדרים (חלק א'); חובתו של פקיד השומה להשיב מס ששולם ביתר לידי הנישום, 27.06.13

 

מבזק ללקוחות ועמיתי זיו שרון ושות' עורכי דין מס' 34   27.6.2013     צעדים שיש לשקול את ביצועם לפני כניסתו לתוקף של חוק ההסדרים (חלק א') מאת: זיו שרון, עו"ד; יועד פרנקל, עו"ד (רו"ח);  משרד זיו שרון ושות' עורכי דין   במבזקנו הקודם (לצפייה לחצו כאן) עמדנו על השינויים הצפויים בהצעת חוק התקציב וחוק ההסדרים (המכונה הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013, (להלן: "הצעת החוק")). ההצעה אושרה בכנסת בקריאה ראשונה ביום 17 ביוני 2013 ובשבועות הקרובים אמורה ועדת הכספים של הכנסת לדון בהצעת החוק ולהעבירה לאישור סופי במליאה בקריאה שניה ושלישית במהלך חודש יולי 2013. מטרת המבזק לסקור  צעדים שעדיין ניתן לבצע במטרה למנוע או להפחית את המיסוי המתוכנן לאור השינויים הצפויים. נדגיש כי בחוק במתכונתו הסופית יתכנו שינויים מהותיים. ביטול הטבות מסויימות לעולים חדשים ותושבים חוזרים וותיקים-  ביטול הפטור מדיווח על הכנסות חו"ל לעולים חדשים ותושבים חוזרים וותיקים, ביטול הכללת עולים חדשים ותושבים חוזרים וותיקים לעניין בעלי המניות בחמי"ז וחנ"ז ונושא כלל מקום המקור ביחס לדיבידנד של עולים חדשים ותושבים חוזרים הוצאו בשלב זה על פי הודעת ועדת הכנסת מיום 19/6/13 מהצעת החוק וצפויים לעבור בקרוב כחקיקה נפרדת. עם זאת, מומלץ לאלה השוקלים לעלות/לחזור לישראל לבצע מהלך זה בתקופה הקרובה. נדגיש, כי על פי גישת רשות המסים (חוזר 1/11) מועד תחילת התושבות הוא המוקדם שבין קבלת אישור עולה חדש/תושב חוזר לבין המועד שבו היה בית קבע זמין למגורים של הנישום ו/או משפחתו. אנו חולקים על עמדה זו וסבורים, כי במצב בו אדם החזיק בית קבע בישראל אך מרכז הכובד של האינטרסים הכלכלים של חייו היה מחוץ לישראל ולפיכך נחשב תושב חוץ (ראה עמ"ה 32608-01-10 ; עמ"ה 1072/07 מיכאל ספיר נ' פקיד שומה כפר סבא) יש לבחון על פי מבחן מרכז החיים האם הוא הועתק לישראל.  מאחר שהמבחן הקובע בעינינו הוא מבחן מרכז החיים יש לבחון את הנסיבות לגופן בכל מקרה. לעניין הכלל, כי יראו דיבידנד כאילו הופק או נצמח מחוץ לישראל רק אם מקורו ברווחים שהופקו או נצמחו מחוץ לישראל או בנכסים שמקורם מחוץ לישראל, אנו סבורים, כי אם מדובר בדיבידנד שהתקבל ממדינת אמנה ונוכה בגינו המס במקור במדינה הזרה, ספק בעינינו אם סעיף 14(ג1) החדש יוכל לגבור על האמנה (שלפיה יש לראות את מקורו של דיבידנד במדינה בה התאגדה החברה המשלמת) לאור סעיף 196 לפקודה. קל וחומר, שאלה פני הדברים שעה שמדובר בחברה תושבת ארה"ב, שכן סעיף 4(1) לאמנה עם ארה"ב קובעת במפורש שכלל מקום המקור של דיבידנד הוא מקום מושב החברה המחלקת. צעדים שיש לשקול את ביצועם בנושא הנאמנויות ידונו בחלק ב' שיובא בניוזלטר הבא. *** עו"ד ורו"ח יועד פרנקל ממשרדנו התייחס בסרטון YouTube של ערוץ המסים בנושא "הטבות מס לעולים חדשים ותושבים חוזרים" להיקף חילופי המידע לגבי עולים חדשים ותושבים חוזרים והאפשרות של יחידים אלה לזכות בהטבות אמנה". [לצפייה בסרטון לחצו כאן, החל מהדקה ה-13] *** חובתו של פקיד השומה להשיב מס ששולם ביתר לידי הנישום מאת: זיו שרון, עו"ד; ארז שביט, עו"ד;  משרד זיו שרון ושות' עורכי דין אנו שמחים לבשר על זכיית משרדנו בתיק ה"פ 47337-12-12 קבוצת מרחב - אמפל בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים (פורסם במאגרים המשפטיים 28.5.13 [קישור לפסק הדין המלא]), שנדון בבית המשפט המחוזי מרכז בפני כב' הש' ד"ר סטולר. סעיף 159א(ב) לפקודת מס הכנסה קוצב מועד  ברור לקיום חובת פקיד השומה להשיב לידי הנישום כספי מיסים ששולמו ביתר - וזאת בתוך 90 יום ממועד הגשת הדו"ח או ביום 31 ביולי שבשנת המס לאחר שנת המס שלגביה הוגש הדו"ח, לפי המאוחר. אולם, סעיף 160א(א) לפקודה מכפיף הוראה זו ומעניק סמכות לפקיד השומה לעכב עד מחצית מן ההחזר. זאת, במידה שהורה פקיד השומה לבדוק את הדו"ח, והוראתו ניתנה לפני שחלפו 90 יום מיום הגשת הדו"ח. בהתאם להוראות סעיף 159א(ב) לפקודה החברה היתה זכאית לקבל החזר מס בסכום משמעותי ביותר היות ושילמה מס ביתר, אך  פקיד השומה למפעלים גדולים (להלן: "פשמ"ג") סירב להשיב את החזר המס המגיע. לאחר התנהלות ממושכת מול פשמ"ג, הוא נאות להשיב רק מחצית מסכום ההחזר ואילו ביחס למחצית השניה עמד פשמ"ג בסירובו ולא השיב את הכספים. לאור זאת, הוגשה התובענה לבית המשפט בבקשה לסעד הצהרתי לפיו  זכאית החברה להחזר בהתאם להוראותיו המפורשות של סעיף 159א לפקודה. לאחר הגשת המרצת הפתיחה, הוציא פשמ"ג שומה לפי מיטב השפיטה, עליה הוגשה השגה כדין שטרם נדונה. פשמ"ג טען בתשובתו להמרצת הפתיחה כי כלל לא מוטלת עליו החובה להשבת המס ששולם ביתר, מהטעם שלטענתו, היה ובעקבות ההליך השומתי שהתחיל, יתברר כי החברה אינה יכולה לשלם את המס, הרי שלא יוכל פשמ"ג לגבות את המס המגיע לו. פשמ"ג ניסה להיתלות בטיעונים אודות מצב כלכלי רעוע של החברה וטענות כנגד דרישת הפסדים מופרכים בדו"חות החברה כדי ליצור באופן מלאכותי את השבת המס. בפסק דין ארוך ומפורט  דחה כבוד השופט ד"ר אחיקם סטולר את כלל טענות המשיב. פסק הדין מדגיש את החשיבות הרבה של המועדים הקבועים בסעיף 159א(ב) לפקודה והפרשנות הדווקנית שיש ליתן להם. בית המשפט הנכבד הדגיש את ההנחה הבסיסית לפיה  נישום מגיש דו"ח אמת. לפיכך, בהיעדר הפעלת פעולות עיכוב הנתונות לרשות המסים בדין, לא היה מוסמך פשמ"ג לעשות דין לעצמו ולעכב את החזר המס ששולם ביתר. דומה שניתן לראות בפסק דין זה בשורה מעודדת והדגשה ברורה של חובות ההגינות החלה על הרשות כלפי האזרח בכלל, ובהפעלת סמכויותיה לפי המועדים הנקובים בפקודה בפרט.      (בתיק טיפלו ממשרדנו עו"ד זיו שרון, מיכל סולומונוביץ ומאיר פורת)     הצטרף למבזק לקוחות ועמיתים Join our newsletter  העבר לחבר   Tell a friend צור קשר Contact us להסרה מרשימת התפוצה לחץ כאן Remove from mailing list press here

 

 

יצירת קשר צירוף לניוזלטר